"השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה" (מתפילת השמונה עשרה). הנהגת הציבור של עם ישראל הראויה היא הנהגת מלכות בית דוד ועל פי הסנהדרין, ולכך אנו מייחלים ומתפללים שנזכה לזה במהרה בימינו. אך כפי שכבר הוזכר לעיל, המשטר בימינו הוא משטר של דמוקרטיה - שלטון שנבחר מדי זמן על ידי הציבור, וגדולי ישראל ראו בכך את הרע במיעוטו משום שבמשטר כזה יכול כל מיעוט לשמור על עצמאותו במידת מה. מצב של בחירת נציגי ציבור, קיים גם ביהדות - ואלו הם ז' טובי העיר שמטפלים בעניני הציבור והם נבחרים על ידי גדולי התורה והציבור וכמו שאמרו (ברכות ...) אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בו, ובמזרח אירופה היה ועד ארבע ארצות שהיה מפקח על עניני הציבור וגם מתקן תקנות, והיו בו הן גדולי תורה והן מנהיגי ציבור מקרב העסקנים שאינם תלמידי חכמים. על כן עלינו להכין אנשים מתאימים להנהגת ציבור שיִבַּחרו בבחירות דמוקרטיות, היינו להכשיר יהודים יראי שמים, לכל מיני תפקידים הנחוצים להנהגת מדינה, כמו אנשי צבא, אנשי כלכלה, אנשים הבקיאים במדיניות, רפואה וכל יתר הדברים הנחוצים לעם על אדמתו, אשר יונהגו על פי גדולי התורה, ויבקשו את אימון העם, וזה ברור, שאם הדבר יעשה באופן הנכון הרי העם יבחר בהם. וכבר היה נסיון היסטורי מוצלח ביותר כאשר המלכה שלומציון החשמונאית, ניהלה את הממלכה בהתייעצות עם אחיה שמעון בן שטח שהיה ראש הסנהדרין, והיתה תקופה זו תקופת תור הזהב של הבית השני. המצב הקשה שבו נתונה מדינת ישראל, שאנשים נרצחים בה בתדירות נוראה, והרבה פעמים ללא שום סיבה הגיונית ... הפשע משתולל, החינוך בבתי הספר הרוס, רבים מאנשי השלטון מושחתים, אם על ידי השוחד שנותנים, והמשרות שמחלקים לקרוביהם, בלי שיהיה לכך הצדקה, כל זה גורם שבני אדם יבקשו צורת הנהגה חדשה, ואם היהדות התורנית תשכיל להקים אנשים מומחים לשטחים האמורים, והם יהיו יראי שמים - ומתוך כך גם יהיו נקיי כפיים ומעשיהם יהיו ביושר ובהגינות ציבורית, הרי העם יבחר בהם, כבר כתבנו לעיל, שרובו המוחלט של העם אינו מסתייג מראש ממשלה שחובש כיפה לראשו. המצב הקשה דומה מאד למה שנאמר (סוף סוטה) על עקבתא דמשיחא, שחוצפא יסגא, בן קם באביו בת באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו, בית ועד יהפך לזנות הגפן תתן פריה והיין יהיה ביוקר, הפאבים ר"ל מלאים בני נוער, ויש שלא מסתפקים באלכוהול ונוטלים סמים והנגע הזה מתפשט יותר ויותר, אולי זה תהליך שמיימי שנועד לעורר את הציבור לשוב בתשובה כמו שביאר הגר"א את הכתוב: נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל - נפלה עד שפל - לא תוסיף שהגיעה עד שפל שאין למטה ממנו - קום בתולת ישראל, זה מעורר את העם לשוב, כיון שיראה העם את מה שהנביא ירמיה אמר: שעזבו את מקור מים חיים והלכו לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים, וזה גם משמעות הענין האמור (סנהדרין) שמשיח יבוא או בדור שכולו זכאי או חלילה בדור שכולו חייב, משום שאז העם יתעורר וישוב בתשובה ויחזור להיות דור שכולו זכאי. יתכן מאד, שלא בכל מקצוע נמצא מיד מומחים שומרי תורה מתאימים, ואז נצטרך להשתמש גם בכאלה שעדיין אינם שומרי תורה, אך מינוי זה יהיה זמני כהוראת שעה, ונצטרך להשתדל לחנך את הציבור עד שיהיו מומחים בכל שטח, כמו שמבאר החתם סופר (חידושים למסכת סוכה דף לו). כדי לרכוש את לב העם, אנו צריכים כבר עכשיו לפעול לטובת הציבור, לא רק בענינים רוחניים, אלא גם בענינינם הארציים הנחוצים לציבור, ועובדה היא, שבמקומות שהיהדות התורנית עסקה גם בענינים הארציים של הציבור, שם גם כאלה שאינם נקראים שומרי מצוות תומכים בהנהגה תורנית לדוגמא בירושלים נבחר ראש עיר חרדי משום שהוא הקים רשת נפלאה של עזרה לציבור בשם "יד שרה" המשאילה מכשירים רפואיים לנצרכים. וכן בנתניה שהאדמו"ר מלקוזינבורג זצ"ל הקים את בית החולים לניאדו. אנשים רבים שאינם חרדים מצביעים שם לנציגי הציבור החרדיים, וכבר ענה הגר"י יחזקאל אברמסקי לשאלה: מדוע ישנם אנשים תורניים בעלי שיעור קומה יותר מחבריהם ובכל זאת משפיעים על הציבור הרבה פחות מאלו שהם קטנים מהם בהרבה? על כך הוא אמר: הללו רק מרביצים תורה, והללו גם דואגים לצרכיהם הארציים של המושפעים! וכעין שאמרו: (אבות ג,יז) אם אין קמח אין תורה, והספירה שנצטונו לספור בכל שנה כדי להתכונן למתן תורה היא "לעומר" ללמדנו כי צריך גם לדאוג לעומר, שהוא המזון שאי אפשר להתקיים בלעדיו. בנוסף להכנת אנשי מקצוע, צריך גם להכין תלמידי חכמים שיתמחו בהלכות ציבור, כמו הפעלת משטרה בשבת, חברת חשמל בשבת, צבא יהודי וכלכלה ומדיניות יהודית וכל כיוצא בזה. ובגמרא (סוטה מט, ב) מסופר על הפסוק "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי", רשב"ג אומר שבבית נשיאי ישראל היו חציים לומדים תורה כל הזמן וחציים (חמש מאות) למדו חכמה יונית (שהיתה נחוצה אז להנהגת הציבור) שהיו קרובים למלכות.

כיצד ראויה שתהיה ההנהגת התורנית של הציבור

עד שנזכה לסנהדרין עלינו להכין תלמידי חכמים הבקיאים לא רק בהלכות יום יום אלא גם בהלכות מדינה שהרי חברי הסנהדרין היו צריכים לדעת גם חכמות אחרות מלבד חכמת התורה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות סנהדרין, והם יהיו הנהגת הציבור, ויש לארגן זאת באלו האופנים: א. מרכז תורני שאליו יתאספו כל גדולי הדור ושם ילבנו את השאלות העומדות על הפרק וישתדלו להכריע את הספיקות, דבר זה יאחד את האומה משתי סיבות. א. שכל גדולי הדור מכל החוגים יתכנסו יחדיו. ב. תהיה הכרעה אחידה כיון שילכו אחר הרוב, וכבר נתבאר לעיל, שכשיש הסכמת רוב החכמים והעם עמהם, יש בזה כח של סמכות מעין הסמכות שהיתה לסנהדרין, וכמו שקיבל עם ישראל את סמכות השולחן ערוך ועתה את סמכות המשנה ברורה, ולא יהיו לעם תורות תורות, סיבה שגורמת הרבה לאנשים רחוקים שלא יתקרבו ליהדות כי הם מבולבלים מכך שלא רואים דעת תורה ברורה בנושאים ציבוריים וגם בהלכה הם רואים דעות רבות, וזה מתסכל אותם משום שהם חשים שאין הם יודעים מה היא האמת. בימינו, שיש הרבה חילוקי דעות בהלכה, רבים מהציבור עושים מה שהם מבינים בעצמם בהלכה, ובמקרה הטוב הם שואלים לרב שלהם ולכל אחד יש רב שלו, וכבר אמרו רבותינו על הכתוב: "עמי מקלו יגיד לו" - רב שמקל בהלכה אליו שומעים. מרכז תורני, שהוא כאמור ירכז את גדולי התורה לדיעה אחת שתשמע, זה יאחד את העם, וגם יביא את העם לשמוע את דבר ה', וכיון שהנהגתם היא לשם שמים ורק טובת הציבור לעיניהם ללא ספק שזה יכול להשפיע על הציבור אפילו על אלו שרחוקים מיהדותם לחזור ולהסתופף תחת הנהגת התורה. כאשר דעת התורה תשמע בקול אחד בכל ענין, בין בענין הכלל ובין בעניני הפרט, בין בענינים רוחניים ובין בענינים הארציים. ובעל ספר החינוך כתב (מצוה תצה): שהמצוה לשמוע ככל אשר יורו סנהדרין נוהגת בכל דור וו לשונו: "ובכלל המצוה: גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט - כלומר, החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמנינו וכמו שפירשו חז"ל: ואל השופט אשר יהיה בימים ההם - יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו, ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדורו - בחכמת התורה ככל אשר יורו מבטל עשה זו, ועונשו גדול מאד וזהו עמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת" ואף לאלו שסוברים שמצוה זו נאמרה רק על בית דין הגדול שבלשכת הגזית, הרי גדולי הדור הם רבותינו, וכל המהרהר אחרי רבו הרי זה כמהרהר אחר השכינה, וכל החולק על רבו כאילו חולק על השכינה.

עשיית בתי דינים לכל הציבור

גדולי התורה שיתאספו יחדיו יהיו אחראים לכל הקורה בציבור והם ישגיחו על מינוי דיינים לדון דיני ממונות, ולמינוי מורי הוראה שיענו לשאלות באיסור והיתר בבתי הוראה. כמו כן צריך להקים מסגרות תורניות לייעוץ בעניני הדרכה לקראת נישואין, שלום בית, חינוך ילדים, חינוך והוראה בבתי הלימודים, הקמת בתי מדרש לכל הציבור הקובעים עיתים לתורה, יצירת בתי מדרש להלכה ובמיוחד לעניני ציבור, וכמו שכבר כתבנו לעיל, בתי מדרש לעניני כלכלה בתי מדרש לעניני משפט, בתי מדרש לעניני משטרה, בתי מדרש לעניני רפואה, בתי מדרש לעניני צבא וכן כיוצא בהן, כל מיני נושאים שצריך ללמד לציבור ולמנהיגיו כיצד יש לנהוג על פי התורה בכל שאלה ושאלה. החלוקה האמורה, היא דומה למה שייעץ יתרו למשה למנות שרי עשרות שרי חמישים, שרי מאות ושרי אלפים שכל שר ממונה על תפקיד מסויים ומי שגדול ממנו ממונה על דברים גדולים יותר, ואין להשאיר כל שאלה לטיפולם של גדולי הדור, כיון שאי אפשר להביא כל דבר אליהם וצריך להביאם תחילה לממונים הקטנים יותר, ורק דברים שהם אינם מסוגלים לענות עליהם בעצמם יביאו אל המרכז התורני הנ"ל, וכמו שאומר יתרו (שמות יח) נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך, וכיון שאין לנו את המסגרות האמורות, יש רבים שבענוה"ר פונים אל ערכאות, כיון שהם לא מוצאים את המסגרות התורניות שאליהם יוכלו לפנות והרי יש בכך חילול ה' חמור ביותר. בעבר, כשיסדו את תנועת אגודת ישראל בחו"ל, היה לתנועה שתי מטרות חשובות ביותר: א. איחוד כל פלגי העם חסידים ומתנגדים. ב. לפתור את בעיות השעה על פי התורה, וזה דומה למה שכתבנו לעיל, ונראה, שבכך אנו מקיימים שופטים ושוטרים תתן לך, כיון שזו תשתית שעליה אפשר להקים סנהדרין כשיעלה עת רצון מלפני ה', והרי זה כעין שעשה החפץ חיים בענין המקדש והקרבנות שכתב ספרים והקים כולל שילמדו בו דיני הקדשים.